עו״ד אלינור ליבוביץ (אילוסטרציה חיצונית: Glenn Carstens-Peters ,Unsplash)

שֵׁם: עו״ד אלינור ליבוביץ (אילוסטרציה חיצונית: Glenn Carstens-Peters ,Unsplash)
כותרת: בהייטק העולם שייך לצעירים. איך זה משפיע על המזונות?
על אודות: רבים מבני ה-40-50 שנפלטו משוק ההייטק עלולים להתקשות למצוא עבודה חדשה באותה רמת שכר. נתון זה צריך להשליך על קביעת המזונות אך הוא לא תמיד מובא בחשבון באמצע שנת 2017 התקבלה הלכה חדשה בבית המשפט העליון (בע״מ 919/15) שחילקה את נטל המזונות באופן שווה במקרים של משמורת משותפת (וכשהילדים בגילאי 6-15). כדי ליישם זאת בתי המשפט בוחנים את היכולת הכלכלית של כל הורה תוך לקיחה בחשבון של פוטנציאל ההשתכרות שלו וכלל הרכוש. בית המשפט בוחן במקביל גם את צרכי הילדים, את פוטנציאל ההשתכרות והרכוש של ההורה השני ואת יחס ההכנסות הפנויות. גם יחס זמני השהות מובא בחשבון במשוואה. אך מהו אותו פוטנציאל השתכרות, המשמעותי כל כך לקביעת גובה המזונות? פוטנציאל השתכרות לעומת השתכרות בפועל בתי המשפט נוהגים להעריך "פוטנציאל ההשתכרות" על יסוד נתונים שונים ובעיקר תוך התחשבות בגיל, עבר תעסוקתי, עבודה נוכחית, מקצוע, השכלה ותארים, ניסיון, מוניטין אישי, הכנסה נטו, שעות נוספות וכיוצ"ב. רק על ידי שיקלול הנתונים הרלוונטיים, ייקבע שיעור פוטנציאל ההכנסה. יש לזכור כי כל נתון ביחס לפוטנציאל השתכרות מהווה הערכה בלבד, ולכן הקביעה מחייבת זהירות רבה. זאת, גם לנוכח המשמעויות וההשלכות שתהיינה לה בקביעת גובה המזונות שיושתו על אותו הורה, ובחלוקת נטל המזונות בין שני ההורים. הערכת פוטנציאל ההשתכרות בסכום העולה בהרבה על המשכורת המתקבלת בפועל תתאפשר במקרים חריגים, ובעיקר כאשר הפער ביניהם הוא משמעותי, שעה שהנתונים השונים מצביעים על יכולות גבוהות בהרבה והדבר נתמך בניסיון העבר. במקרים אלה בית המשפט יבחן את היכולת של ההורה והוא עשוי לקבוע כי הוא אינו ממצה את כישוריו. פסק הדין יתחשב בהכנסה שאותו הורה יכול להגיע אליה. עובדי הייטק הגם ששוק ההיי טק רותח כיום, עשרות אלפי עובדים במקצועות הטכנולוגיים שחצו את גיל 40 אינם מוצאים עבודה. במקרים רבים נוצר מצב שבו המועמד נפלט מענף ההייטק, לא מצליח למצוא עבודה, ולאחר שחולפת שנה-שנתיים, גם אם מצא מקום עבודה מתאים שמוכן להעסיק אותו, סיכוייו להשתלב בו נמוכים מאחר ובפרק הזמן שחלף הוא לא הספיק להתעדכן טכנולוגית. ענף ההייטק מאופיין ב"גילנות" - מונח שנולד כדי לתאר אפליה בעבודה על רקע גיל מבוגר. הגילנות קיימת בענפים רבים אבל היא בולטת ומדוברת במיוחד בהייטק אשר מצד אחד נתפס כענף צעיר ומצד שני משווע לעובדים וסובל ממחסור באנשים עם כישורים מתאימים. אמנם בעשרים השנים האחרונות נרשמה עלייה בממוצע הגילאים בהייטק וכיום הגיל הממוצע בענף אינו שונה מהגיל הממוצע בשוק העבודה, כך לפי דו"ח של רשות החדשנות שהתפרסם בשנת 21. ואולם, עדיין עסקינן בעובדים צעירים ברובם ואנו ממעטים לראות אנשים בני 60-70 אשר עובדים בהייטק. מה הסיבה לכך? התכנים המקצועיים בענף ״מזדקנים״ כל שנתיים וידע שנצבר בעבר אינו הידע הדרוש כיום. בנוסף, זירה זו מאופיינת במנהלים צעירים שמרגישים מאוימים על ידי אנשים מבוגרים יותר. ישנם מנהלים צעירים שחוששים שלא יידעו לנהל עובדים מבוגרים או שאותם עובדים לא יקבלו אותם כמנהלים בגלל גילם או ניסיונם. מה הפוטנציאל של עובד הייטק שפוטר? עובדי הייטק שהפסיקו לעבוד למשך תקופה מסויימת יכולים למצוא עצמם גם במיטב שנותיהם, דהיינו 40-50 ללא מקור פרנסה, ולא בהכרח ניתן להאשים אותם כי ביצעו הפחתת מזונות מלאכותית בצל הליך הגירושין או כי אינם ממצים את פוטנציאל ההשתכרות שלהם. כאשר מדובר בעובדי היי טק אשר משתכרים 25-50 אלף שקל לחודש בממוצע (ויש כאלה שיותר) לא קל להתמודד עם גישת בית משפט הדורשת מאדם לחזור למקום עבודתו הקודם או למצוא מקום עבודה בשכר דומה. משמעות הדברים בהקשר של פסיקת מזונות היא שיש להביא בחשבון שאם מדובר באב עובד הייטק בן למעלה מ-40, ויש שינוי כלשהו במקום ההעסקה שלו (כמו עזיבה, פיטורים או סגירת החברה), יש סיכוי סביר ביותר שאותו אב לא ימצא מקום עבודה בהקדם. ייתכן שהוא ייאלץ לעשות הסבה מקצועית ולעבור לתחומים אחרים, כגון הוראה למשל, תמורת שכר של כ-30% מזה שהרוויח בעבר. במקרים אלה, לא ניתן יהיה לטעון לפוטנציאל אלא להשתכרות בפועל, המעוגנת במציאות. התמודדות עם סיטואציה מעין זו מהווה אתגר עבור עורכי דין לענייני משפחה המייצגים אבות המועסקים בתחום ההיי טק, ולא תמיד פשוט להבהיר לבית המשפט, כי מה שהיה – מבחינת ההשתכרות – הוא לא מה שיהיה. * עו״ד אלינור ליבוביץ עוסקת בדיני משפחה המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

אילוסטרציה: freestocks on Unsplash

שֵׁם: אילוסטרציה: freestocks on Unsplash
כותרת: 555,555 שקלים לאישה שבעלה ניהל רומן ועזב אותה
על אודות: בערעור שהגיש הבעל אחרי שחויב במלוא סכום הכתובה הוא טען שגם אשתו אשמה בפרידה כי ידעה על הבגידה ושתקה. דייני בית הדין הרבני הגדול התרגזו: "אחת הטענות המשונות ועזות המצח ביותר ששמענו" דייני בית הדין הרבני הגדול בירושלים הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב מיכאל עמוס, דחו לאחרונה ערעור שהגיש בעל על כך שחויב לשלם לאשתו 555,555 שקלים עבור הכתובה. אחת הטענות המקוממות שהעלה הייתה שגם היא אשמה בפרידה כיוון שידעה שניהל רומן ושתקה. "שנים רבות אנו יושבים על מדין ושמענו טיעונים שונים ואף משונים... אך טענה זו של המערער דנן היא אחת המשונות ועזות המצח ביותר ששמענו... וכי למה מצפה היה הבעל הבוגד? שתיפול לרגליו ותתחנן?", כתבו הדיינים. מאחר שהתרשמו שהבעל הגיש ערעור סרק רק כדי לדחות את התשלום, הם חייבו אותו בהוצאות של 10,000 שקלים. בשנה שעברה בית הדין הרבני האזורי חייב את הבעל לשלם לאשתו את מלוא הכתובה, תוך שנקבע שאם בהליכי הרכוש שמתנהלים ביניהם תקבל האישה תשלום גבוה יותר, הוא יוכל לקזז ממנו את סכום הכתובה. בערעור שהגיש הבעל הוא התלונן על עצם החיוב בכתובה, על הסכום, ועל מועד התשלום. בקשר לחיוב, הוא טען שאפילו שעזב את הבית וניהל רומן הוא לא האשם היחידי בפרידה כיוון שאשתו "ידעה ושתקה, כך ש"מבחינה מוסרית שניהם התנהגו לא בסדר". לגבי הסכום, הוא טען ש-555,555 שקלים הם סכום מופרז שכתב רק לכבוד ונגד עין הרע, והוא לא התכוון אליו. באשר למועד התשלום, הוא ביקש לדחות את החיוב עד להכרעה בהליכי הרכוש שמתנהלים בינו לבין אשתו בבית המשפט למשפחה. המינימום שמגיע לה אבל הדיינים הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב מיכאל עמוס קבעו שמדובר בערעור סרק. הם הדגישו שהבעל עזב את הבית ביוזמתו, אחרי שניהל רומן ארוך עם אישה אחרת, וגרם לגירושים. מכאן, שהוא מחויב בתשלום כתובה. כאמור, הבעל ניסה להאשים את האישה בפרידה בטענה שלא העירה לו על הבגידה והדיינים התרגזו. "במקום לכבוש פניו בקרקע בבושה על בוגדו באשת נעוריו ואם ילדיו הרכים, ולא במעידה חד-פעמית אלא במשך שנים, יש למערער דנן את העזות להאשים את הקורבן, את האישה הנבגדת", כתבו. הדיינים הוסיפו כי אין שום סיבה להפחית את סכום הכתובה. בין היתר הם ציינו כי לא כל כתובה שנכתבה על סכום גבוה או סמלי צריך להפחית, והכל תלוי בנסיבות המקרה ובראיות שמציג מבקש ההפחתה. אלא שהבעל לא הוכיח בשום צורה שלא הייתה לו כוונה אמיתית להתחייב בסכום עליו חתם. עוד ציינו הדיינים שהם מסכימים עם הדברים שכתב בית הדין האזורי כשקיבל את תביעת הכתובה, כי אם הסכום היה נמוך יותר ממילא היו פוסקים לאישה פיצויי גירושים. באשר למועד התשלום, הם החליטו שאין סיבה לדחות אותו רק משום שייתכן שהבעל יוכל לקזז את התשלום במסגרת הליכי הרכוש. "לא יעלה על הדעת כי הבעל שבגד באשתו והלך לרעות בשדות זרים יקבל את מבוקשו, היינו הגירושין, מייד, ו'יצא חוטא נשכר', ואילו האישה שלא חטאה ולא פשעה תיאלץ להמתין עד שתקבל את המינימום המגיע לה – את הכתובה", כתבו. בסיכומו של דבר, הדיינים דחו את הערעור וחייבו את הבעל בהוצאות של 10,0000 שקלים בשל "אמינותו המפוקפקת" והרושם שהערעור הוגש כצעד טקטי לדחיית התשלום. ב"כ הבעל: דוד רוזן, עורך דין משפחה ב"כ האישה: עו"ד ניר שם טוב עו"ד אילן גבע עוסק/ת ב- דיני משפחה ** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק. המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer אתר המשפט הישראלי "פסקדין"